לסיכום
לסיכום, אני חושבת בפרויקט הגמר שלי, בחצי שנה האחרונה, עברתי תהליך ארוך ומשמעותי אשר לימד אותי רבות.
אני הגעתי לפרויקט הזה עם רעיון מסוים שבדיעבד הוא כל כך שונה מהתוצר הסופי שלי. הייתי עם רעיון מסוים בראשי העוסק בסבתא שלי והיצוג שלה כאישה וכמקור להשראה בשבילי. אני תכננתי לצלם סדרה של צילומים תיעודיים-מבויימים בהם רואים את סבתא שלי. לאחר מספר סשנים הבנתי שהנושא הזה הוא כלל לא בשבילי. לא הצלחתי לבטא את עצמי כצלמת עם נושא זה והתייאשתי רבות במהלך הצילומים בו.
לאחר חיפושים רבים מצאתי נושא שבאמת מבטא אותי, את האופי שלי ואותי בתור צלמת. החלטתי לצלם בים פורטרטים של פנסיונרים.
תחילה, הייתי בטוחה שצילום רחוב הוא אינו בשבילי ושהוא כלל לא חלק משפת הצילום שלי. לאורך התהליך המדהים, מטורף שעברתי בפרויקט הגמר הבנתי שההפך, צילום רחוב הוא דווקא כן מתאים בשבילי ואפילו אני יכולה לאמר ולהוסיף שאני גם יותר חזקה בו.
נסוף על ך לאורך הסשנים התקשתי מאוד במציאת שפת הצילום שלי אשר תתאר אותי כצלמת לכן עברתי סשנים רבים על מנת להבין מה מתאים בשבילי. לאחר עבודה רבה והחלפת נושא הצלחתי ומצאתי את השפה שלי.
בזכות פרויקט הגמר הזה התשוקה שלי לצילום אך ורק והתגברה. בכל סשן צילום שלי בים יצאתי עם חיוך ענקי על הפנים גם אם זה היה יום שבו התמונות שיצאו לי פחות חזקות. לפני שצילמתי כל בן אדם היה לי מאוד חשוב לעשות שיחה מקדימה לפני על מנת להכיר את האדם שמולי. כל אדם המופיע אצלי בסדרת התמונות בסופו של דבר הגעתי איתו לשיחה עמוקה בה זכיתי לשמוע את הסיפור שלו. פיתחתי עם אנשים שיחות ארוכות ומעמיקות לא בגלל שאני צריכה אלא, בגלל שאני רוצה ומתעניינת. יתרה מזאת אני יכולה לאמר ששלב הצילום בפרויקט היה השלב האהוב עליי ובו נהניתי מאוד מפני שבשבילי אין יותר כיף מלהכיר אנשים חדשים, לפתח שיחו ולשמוע את הסיפור של האדם העומר מולי, זה דבר אשר מילא אותי מאוד ואתגעגע לכך.
פרויקט גמר זה הוא עבודה ענקית בה הקדשתי רבות מזמני הפנוי ומחיי אך הבנתי שהוא כל כך שווה את זה כי הוא לימד אותי המון. למדתי לשחרר שליטה, הבנתי שלא הכל הולך כפי שתכננתי זה בסדר ואין מה להילחץ מזה, למדתי שרק בזכות עבודה קשה אגיע לתוצאות טובות, למדתי למצוא את שפת הצילום שלי, למדתי כיצד לערוך בצורה טובה, למדתי לא לפחד ליצור אינטרקציות חדשות ושיחות עם אנשים זרים, למדתי לקבל לא כתשובה- הרי קיבלתי המון לא בסשנים בים.
יתרה מכך, הבנתי שצילום הוא לא עוד מקצוע, מגמה בבית הספר אלה הוא משהו שאני לוקחת עימי לחיים עצמם, ליותר מרק מסגרת בבית ספר.
לשנה הבאה, אני לוקחת עימי כל כך הרבה דברים חדשים שלמדתי אם זה מה שציינתי לעיל או אפילו הבנה טובה יותר בהגדרות המצלמה.
אני כבר מחכה לפרוייקט של שנה הבאה, אחרי גיבוש הזהות שלי ושפת הצילום שלי, אני כבר מחכה ליצור תוצר נוסף בו אהיה גאה.